1דאי לא אבדיל אכסא בליליא אע"ג דטעם מצי לאבדולי למחר כדאמרינן טעם מקדש טעם מבדיל והא דלא טעם אמימר מידי ובת טוות ולמחר אבדיל וטעם מידי לאו משום דאי טעים מידי לא מצי לאבדולי הוא דעבד הכי אלא משום דאסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל הוא דעבד הכי לא שנא בליליא ולא שנא ביממא דאמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי זימנין סגיאין הוה איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא ואייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינן ליה חמרא ואבדיל וטעם מידי ש"מ תלת ש"מ אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל וש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ושמע מינה מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו2לשנה אחרת אקלע לאתרין ולא הוה לן חמרא ואייתינא ליה שיכרא אמר חמר מדינה הוא אבדיל וטעים מידי ולא מחייב למיתב בתעניתא עד דמשכח חמרא ושיכרא היכא דלא אשכח במוצאי שבת ובת טוות ולמחר טרח ולא אשכח אוכל וכי מתרמי ליה עד סוף יום שלישי מבדיל אבל לא על האור3דף קו. ת"ר שמות כ׳:ח׳ זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין אין לי אלא ביום בלילה מנין ת"ל זכור את יום השבת תנא מהדר אליליא ונסיב ליה קרא ליממא ועוד עיקר קידושא בליליא הוא אלא אימא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין תלמוד לומר זכור את יום ביום מאי אומר אמר רב יהודה בורא פרי הגפן4רב אשי איקלע למחוזא אמרי ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה אמר מאי קידושא רבה מכדי כל היכא דאיכא ברכה בפה"ג ברישא בריך בורא פרי הגפן ואגיד ביה חזייה גברא סבא דקא גחין ושתי ליה קרי אנפשיה קהלת ב׳:י״ג-י״ד החכם עיניו בראשו אמר רב ברונא אמר רב דף קו: נטל ידיו לא יקדש וכן אמר רב אדא בר אהבה אמר רב נטל ידיו לא יקדש אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה דרב שבקינן לשמעתיה זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דהוה חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וזימנין דהוה חביבא ליה חמרא מקדש אחמרא אלמא בחביבותא תליא מלתא ולאו בנטילה תליא מילתא וכן הלכתא דף קז. תנו רבנן אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין ואין אומרים שירה אלא על היין אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכין שהכל אלא אמר אביי הכי קתני אין אומרים הבא כוס של ברכה5לברך אלא על היין אבל אשיכרא לא והני מילי דלא קבע סעודה עילויה אבל קבע עילויה לית לן בה אמר רב הונא וכן תאני גידול דמן נרש המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא וכסא דטעם ליה בפומיה לא מיבעי ליה לברוכי עליה ברכת המזון ולא למימר עליה קידושא ואבדלתא דאמר מר טעמו פגמו:6גרסינן בפרק המוכר פירות לחבירו ב"ב צז. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומרים קדוש היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח לאפוקי שריחו רע ולאפוקי מגולה ואע"ג דעבריה במסננת אפילו הכי פסול משום מלאכי א׳:ח׳ הקריבהו נא לפחתך אבל יין מגתו מקדשין עליו דתני ר' חייא יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה מקדשינן עליה שם ע"ב דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום ויין מזוג נמי אחשובי אחשביה דא"ר יוסי בר חנינא מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים הילכך מקדשין עליו:7ויין של מרתף ויין של צמוקים לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפי' לכתחלה מברכין עליה מיהו אמרי רבוותא לאו כל צמוקים שרי לקדושי עלייהו אלא כגון דכמישן בגופנייהו ולאו דיבשן וכד עצרת להו נפקא מינייהו לחלוחית הני הוא דתרינן להו במיא ומעצרינן להו ומקדשינן עלייהו אבל אי כד עצרת להו לא נפקא מינייהו לחלוחית לא מקדשינן עלייהו8וחמרא דריחיה חלא וטעמיה חמרא מקדשינן עליה ומברכינן עליה בפה"ג דגרסינן בפרק המוכר פירות לחברו ב"ב דף צה. אמר רב יהודה אמר שמואל יין הנמכר בחנות מברכין עליו בורא פרי הגפן ורב חסדא אמר גבי חמרא דאקרים למה לי ואמרינן עלה א"ל אביי לרב יוסף הא רב יהודה והא רב חסדא מר כמאן סבירא ליה אמר ליה אנא מתניתא ידענא ב"ב צו. דתניא הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואח"כ נמצאת חומץ
